<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' יבום וחליצה פ"א</h1>
<h2>דף ז:</h2>
מצות עשה מן התורה ליבם אשת אחיו מאביו בין מהארוסין בין מהנשואין אם מת בלא זרע, שנאמר [דברים כ"ה] ובן אין לו יבמה יבא עליה, זה שיבא עליה ותהיה כאשתו לכל דבר. בין בא עליה בשוגג או מזיד, אונס ורצון או הוא שוגג והיא מזידה או אנוסה, עירה וישינה, אפילו שלא כדרכה ואפילו לא גמר רק הערה בה קנאה. ודווקא אם נתכוון לבעול, אך אם נפל מן הגג ונתקע בה או בעלה שכור שאינו מכיר כלום או ישן ואפילו נתכון להטיח בכותל והטיח בה לא קנה, אבל נתכון להטיח בבהמה והטיח בה קנאה. שנתכון לשום בעילה. ומן התורה אין צריך לקדשה וכתובתה על נכסי בעלה שמת. אבל אסרו חכמים שלא יבעלנה עד שיעשה בה מאמר זה שיקדשנה בפרוטה או בשויה. ומברך ברכת נשואין בעשרה וכותב כתובה.
<h2>דף נא.</h2>
וזה טופסה, כתובת יבמין. ביום פלוני בכך בשבת לירח פלוני שנת כך למניין פלוני למניינא דרגילנא למימני ביה. איך פלוני בן פלוני אתא לקדמנא וכך אמר לנא, אחי דמן אבא שכיב ושבק חיי לרבנן ולכל ישראל ושבק ההיא איתתא דשמא פלונית בת פלוני, וחזי לי מדאוריתא ליבומי יתה, כדכתיב בספר דאוריתא דמשה, יבמה יבא עליה. ושמעת פלנית דא לאתיבמת ליה לפלוני בן פלוני בדיל(י') לאוקומי לאחוהי מתנא שמא בישראל, כדכת', והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו בישראל. וצביתי אנא פלוני בן פלוני וכתבית לה לפלונית יבמתי בכתובתה מאתים זוז דחזו לה מדאוריתא דהוה כתיב לה בכתובתה דכתב לה אחי בעלה קדמאה. והוספית לה מדילי כך וכך. ואנא פלוני אפלח ואוקיר יתה כהלכות גוברין יהודאין, וקבלתי עלי אחריות כתובא דא כחומר כל שטרי כתובות דנהיגי בבנות ישראל. וקנינא מן פלו' דנן לפלונ' יבמתיה ככל מה דכתיב ומפרש לעיל במנא דכשר למיקניא ביה. וצריך לשרטט מקום הפסוקים, שאסור לכתוב שלש בלא שרטוט.
<h2>דף פ:</h2>
וזה טופסה, כתובת יבמין. ביום פלוני בכך בשבת לירח פלוני שנת כך למניין פלוני למניינא דרגילנא למימני ביה. איך פלוני בן פלוני אתא לקדמנא וכך אמר לנא, אחי דמן אבא שכיב ושבק חיי לרבנן ולכל ישראל ושבק ההיא איתתא דשמא פלונית בת פלוני, וחזי לי מדאוריתא ליבומי יתה, כדכתיב בספר דאוריתא דמשה, יבמה יבא עליה. ושמעת פלנית דא לאתיבמת ליה לפלוני בן פלוני בדיל(י') לאוקומי לאחוהי מתנא שמא בישראל, כדכת', והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו בישראל. וצביתי אנא פלוני בן פלוני וכתבית לה לפלונית יבמתי בכתובתה מאתים זוז דחזו לה מדאוריתא דהוה כתיב לה בכתובתה דכתב לה אחי בעלה קדמאה. והוספית לה מדילי כך וכך. ואנא פלוני אפלח ואוקיר יתה כהלכות גוברין יהודאין, וקבלתי עלי אחריות כתובא דא כחומר כל שטרי כתובות דנהיגי בבנות ישראל. וקנינא מן פלו' דנן לפלונ' יבמתיה ככל מה דכתיב ומפרש לעיל במנא דכשר למיקניא ביה. וצריך לשרטט מקום הפסוקים, שאסור לכתוב שלש בלא שרטוט.
<h2>דף פב.</h2>
הכונס יבמתו ובא הוא או אחד מאחיו על צרותיה עובר בלאו הבא מכלל עשה, שנאמר, יבמה יבא עליה, ולא על צרתה. אבל חלץ אסורין מדברי סופרים כשניות ותופסין בהן קדושין. הכונס יבמתו וגרשה יחזירנה אם ירצה.
